אני, האייפד, ומה זה קשור ללמידה?

אז זהו, אני מצהיר כבר בהתחלה – יש לי אייפד ואני אוהב את זה.

העולם, כמו כל דבר, מתחלק לשלושה חלקים. אלו שאוהבים את האייפד, אלו ששונאים את האייפד בפרט ואת אפל בכלל, ואלה שמנסים
להיות "פוליטיקלי-קורקט" ולדבר על "מדיה-טאבלט" – כאילו יש יותר מדי אלטרנטיבות.

אבל זה לא בלוג על אייפד, ואני לא איש מכירות של אפל. נכון – אני טכנולוג בנשמה. גם כמהנדס אלקטרוניקה (הטכניון, אלא מה?) וגם כגאדג'טולוג ותיק. אבל אני גם איש חינוך, ודוקטורנט במגמה לטכנולוגיות בחינוך (אוניברסיטת חיפה), ובמקביל אני גם אדם מאוד מעשי. אז בבלוג הזה אנסה לתת טעימות מיישומים של טאבלטים בלמידה, הוראה והדרכה ברחבי העולם – ואשמח אם מישהו ימצא בזה כיוון מעניין עבור עצמו ועבור תלמידיו.

אז למה דווקא אייפד? מה קרה, לא מספיק מחשב נייד? אספר לכם סיפור קטן.

צילום: ליאור דיין

לפני כמה שנים, מצאתי את עצמי יורד באופניים את המסלול של צוק מנרה. היינו בטיול משפחתי – אשתי, בני ליאור, ואני. ניסיתי כמיטב יכולתי לרדת במורד בלי להתרסק באלגנטיות לתוך איזה עץ, כאשר הבן שלי עצר אותי עם הגיג חשוב. "תסתכל עלינו, איזה עולם הפוך" – אמר בני ליאור. “אמא, שהכי קשה לה, רוכבת על אופניים פשוטות שלא שוות אפילו 500 שקל. אתה, שמסתדר בקושי וללא נסיון, רוכב על אופניים גרועות ששוות בקושי 2,000 שקל. אבל אני, רוכב שטח מקצועי, נוסע על אופניים מקצועיות ששוות פי 10.” 

המשך

סלולרי בכיתה – זה טוב או רע?

העולם השתנה. לסמארטפונים החדשים יש יכולת עיבוד גבוהה יותר מאשר רוב המחשבים המותקנים בבתי הספר. אז להרשות טלפונים סלולריים – ולנצל אותם לצורכי למידה – או להלחם בהם בכל הכוח??

מצד אחד – מבקשים מהתלמידים לחפש ברשת חומרים – על מחשב בית ספרי מקרטע, ומצד שני יש להם בכיס אייפון שישלוף את המידע הרבה יותר מהר. נקודה למחשבה.

במחשבה שניה, כנראה הרבה יותר חשוב לאסור על הכנסת עטים ועפרונות לחדרי הכיתה – הם מסוכנים לתלמידים!   

המשך
עמוד 2 מ-2 «12