iTunes U – התוכנה שבארץ אף אחד לא מכיר

iTunes U – התוכנה שבארץ אף אחד לא מכיר

לתוכנת ה- iTunes בישראל מעולם לא היה ממש סיכוי. במציאות בה משרד האוצר ומשרד החינוך חותמים שוב ושוב על הסכמים גורפים עם חברת מיקרוסופט מזה למעלה מעשור שנים, לתלמידים יש מעט מאוד סיכוי למצוא בבתי הספר תוכנות אחרות. כשאני שואל מורים, תלמידים וגם מרצים באוניברסיטה אם הם מכירים את iTunes – אז בדרך כלל אני מקבל תשובה "כן, זו התוכנה שאיתה אנחנו חייבים להתחבר לאייפון". 

סטנפורד ב- iTunesU

 העובדה המצערת – שהפלטפורמה של iTunes U זמינה בארץ רק לצריכה של תכנים, אבל אפל אינה מאפשרת לאוניברסיטאות בארץ להשתמש בפלטפורמה, גם לא עוזרת במיוחד. מסיבה זו, אני מעריך שלא הרבה בארצנו מודעים למשמעות הרבה של ההכרזה האחרונה של אפל בתחום החינוך המאפשרת יצירת קורסים בסביבה זו. 

אז הנה כמה מספרים… כ- 1,000 אוניברסיטאות משתמשות בפלטפורמה הזו להעברת הרצאות וקורסים כמעט בכל תחומי הדעת הקיימים. האוניברסיטה הפתוחה של אנגליה מקיימת קורסים ב- 23 מדינות שונות בעולם, עם למעלה מ- 263,000 סטודנטים. איך זה עובד? כל מה שצריך זה גישה לתוכנת iTunes – בין אם זה על פי.סי., מק, או אייפון ואייפד. ניתן לנווט בין תחומי התוכן השונים או בין האוניברסיטאות השונות, ובלחיצת כפתור לצפות בהרצאה – או להוריד אותה אוטומטית למחשב או לאייפד לצפיה offline. רובו המכריע של החומר שם חינמי לחלוטין, ולאוניברסיטה הפתוחה נרשמו בשנה האחרונה למעלה מ- 31 מליון של הורדות. 

המשך

אני, האייפד, ומה זה קשור ללמידה?

אז זהו, אני מצהיר כבר בהתחלה – יש לי אייפד ואני אוהב את זה.

העולם, כמו כל דבר, מתחלק לשלושה חלקים. אלו שאוהבים את האייפד, אלו ששונאים את האייפד בפרט ואת אפל בכלל, ואלה שמנסים
להיות "פוליטיקלי-קורקט" ולדבר על "מדיה-טאבלט" – כאילו יש יותר מדי אלטרנטיבות.

אבל זה לא בלוג על אייפד, ואני לא איש מכירות של אפל. נכון – אני טכנולוג בנשמה. גם כמהנדס אלקטרוניקה (הטכניון, אלא מה?) וגם כגאדג'טולוג ותיק. אבל אני גם איש חינוך, ודוקטורנט במגמה לטכנולוגיות בחינוך (אוניברסיטת חיפה), ובמקביל אני גם אדם מאוד מעשי. אז בבלוג הזה אנסה לתת טעימות מיישומים של טאבלטים בלמידה, הוראה והדרכה ברחבי העולם – ואשמח אם מישהו ימצא בזה כיוון מעניין עבור עצמו ועבור תלמידיו.

אז למה דווקא אייפד? מה קרה, לא מספיק מחשב נייד? אספר לכם סיפור קטן.

צילום: ליאור דיין

לפני כמה שנים, מצאתי את עצמי יורד באופניים את המסלול של צוק מנרה. היינו בטיול משפחתי – אשתי, בני ליאור, ואני. ניסיתי כמיטב יכולתי לרדת במורד בלי להתרסק באלגנטיות לתוך איזה עץ, כאשר הבן שלי עצר אותי עם הגיג חשוב. "תסתכל עלינו, איזה עולם הפוך" – אמר בני ליאור. “אמא, שהכי קשה לה, רוכבת על אופניים פשוטות שלא שוות אפילו 500 שקל. אתה, שמסתדר בקושי וללא נסיון, רוכב על אופניים גרועות ששוות בקושי 2,000 שקל. אבל אני, רוכב שטח מקצועי, נוסע על אופניים מקצועיות ששוות פי 10.” 

המשך
עמוד 3 מ-3 «123